jlemle1.jpg
ddAsset 6.png
 

המושבה שרונה

בית זה נבנה על ידי פאולינה ויוהנס גאורג למלה.

 

משפחת יוהנס למלה נמנתה על מייסדי שרונה, אך ביתם נבנה רק בשנת 1879. שם בעל הבית ושנת הקמתו חקוקים על אבן הראשה בקשת הרחבה המובילה אל קומת הקרקע. 

 

יוהנס למלה היה הגנן ואדריכל הנוף של המושבה. יוהנס היה בנם של כריסטיאן פרידריך ווילהלמינה למלה, שנמנו עם ראשי הקהילה בשרונה ועם מניחי היסודות לענפי היין והפרדסנות במושבה. 

 

בתחילת ההתיישבות במושבה שרונה, בשנת 1872 נטעו התושבים בשרונה, ייחורי זני ענבים מזנים שהובאו מהמולדת גרמניה. ייחורי הענבים הללו ,לא התאימו לתנאי הקרקע, והיבול היה דל כאשר חלק מהייחורים קמלו. לאחר שהבינו הטמפלרים את הבעיה, הם החליפו את זני הענבים בזנים אחרים. בשנת 1879 (שנת בניית הבית של יוהנס למלה) הרכיבו זנים חדשים בשלוב זנים מקומיים במטרה שיתאימו לקרקע שבמושבה.

 

עד שנבנה היקב הגדול ,כל משפחה במושבה גידלה את יבולה, הפיקה יין בחצרה ושימרה אותו במרתף ביתה ליישון. בכרם ענבי יין של משפחת למלה, גודלו כרמים בעיקר מהזן איזבלה. לכרם היו שותפים כריסטאין, אחיו אוטו ובנו יוהנס  למלה. יוהנס למד את תהליך יצור היין בשיטות חדשות בגרמניה. בשנת הקמת הבית כרמי המושבה שרונה התפרשו על גבי שטח של למעלה ממאתיים חמישים דונם.

 

זמן מה לאחר מותו של יוהנס למלה, נמכר הבית למשפחת וויברלה. הם הוסיפו לבית קומה, בה התגוררו, ומרפסת בחזית האחורית. את קומת הקרקע הם מכרו לקרוביהם, משפחת האסנפלוג. 

 

חלק מבני משפחת האסנפלוג הועברו בזמן מלחמת העולם השנייה לגרמניה, והוחלפו עם יהודים אזרחי ארץ ישראל שנתפסו באירופה הכבושה על ידי הנאצים. 

 

לאחר הקמת המדינה פעלה בבנין לשכת שר הסעד.

 

בשנות השישים פעלה בבית מערכת עיתון במחנה נח״ל וחדריו שימשו גם את משרד ראש הממשלה.

 

בשנת 2014, לאחר עבודות הקמת פארק שרונה וביצוע עבודות שימור מקיפות במבנה, נפתחה במבנה מסעדת ה״ברנז׳ה״. המסעדה נסגרה לאחר שלוש שנים.

 

לאחר מספר שנים שהבית היה בשימוש משרדי, בשלהי שנת 2020, חברת אורבס הפכה את בית יוהנס למלה לביתה. הבית עבר שיפוץ אדריכלי מקיף והושמש לשימוש החברה.